מאז תחילת שנות העשרים של המאה ה‑21, שוק Airbnb בישראל מבחן במהלכים דרמטיים: גאות עולמית, קורונה, מלחמת 7 באוקטובר, והיום—מתיחות ביטחונית מול איראן. כעת, המשימה שלנו היא להבין: איך נשחזר ואף נחזק את שוק התיירות – ובעיקר בתל־אביב וירושלים – בלי להתעלם מהמציאות הקשה?
1. רמת תפוסה – שיא לעומת שינוי
- 2019 (שיא התיירות): תפוסת Airbnb בישראל הגיעה לכ‑90% – גם בתל־אביב וגם בירושלים, עם הכנסות נדיבות לאורחים ולמשק המקומי.
- 2025 (במצב מלחמתי): התפוסות נופלות לכ‑40%, בעיקר בשל אי־וודאות ביטחונית. זו ירידה משמעותית, אך עדיין יש פעילות – בעיקר מצד תיירים מקומיים ותיירות פנים.
2. שירותים סביב האירוח – שמביאים ערך לעסק, לדיירים ולמשק
ספקי שירות סביבתיים שתמכו במסעדות, בתי מלון ומנהלי אירוח:
- חברות ניקיון ומכבסות: ראשית, החברות שפיתחו מערך שירותי כביסה ודגלים למארחים, שירתו גם בתי מלון ומסעדות באותה תקופה שטבועות בתיירות.
- טמבוריות: הובילו שירותי ייבוש, גיהוץ לייפים ודגלות, והיו חלק חשוב בשרשרת האירוח.
- מנהלי אירוח (PM): כיום עובדים מול מארחי Airbnb – מארגנים תיאומי התקשרות, ניהול להביא אורחים, קבלות, ותיאום תשתיות.
3. תרבות, חוויות וחוסן בסגנון אמסטרדם, ברזיל ותאילנד
🚲 אמסטרדם: קופישופים (חללי תרבות) וגרפיטי ברחוב
חללים קטנים של אמנים, DJ, אמנות רחוב ואזורי קפה שתוססו בצדדים – מביאים תיירים לזהות את העיר כ״מחתרת של יצירתיות״. בישראל אפשר לחקות: קפה חוץ קפוא, הופעות רחוב בירושלים, תחנות תרבות בתל־אביב עם הופעות חיות.
🎉 ברזיל: קרנבל רחוב ותהלוכות פורים
קורנבלים נושאים צבעים, תחפושות ומסיבות מים בקיץ – בדיוק כמו בפורים. היינו יכולים להקים מופעי רחוב מסוערים באביב (כמו ברזיל) בכיכר מלכי ישראל, בעקבות ימי פורים בפורמט מקומי–אישי.
🌊 תאילנד: יאכטות חוף, ספורט ימי, מסיבות מים
השכרת יאכטות גדולות בים, מסיבות ״וידר״, מוזיקה על חוף הים – זה בדיוק מה שהחסר לנו עכשיו. אין פסטיבלים לכל המשפחה עם אווירה ים תיכונית.
4. השפעה כלכלית ותועלת לשוק המדינה
- תיירות מדויקת = מחייה זולה יותר לתושבים
אם נכפיל את התפוסה ל‑70%, זה יביא למיליארדי שקלים ותורם להפחתת מחירים, תקציבים לחינוך ותשתיות. - כלכלה לוקאלית חזקה יותר
מסעדות, קפה, טמבוריות, הובלות, סיורים – כל סקטור כזה נהנה מהזרם התיירותי. בשיאה של 2019 נהנו אלפי עסקים. - פיתוח מדיניות תיירות חדשה
הממשלה יכולה לסייע בזה על ידי פתיחת קופישופים, תמיכה במאבקי קרנבלים, מתן תמריצים ליזמים שפותחים פאבים קטנים, הופעות חיות ואפליקציות ליריד זולה.
5. שיקום מבוקר: המחדל והפתרון
היום אין די בביטחון מול אירועים – חייבת להיות חזות תרבות רחבה. תשתית עירונית חשובה: קמפוסים לאמנות, הופעה חופשית, ספורט ימי, קרנבל רחוב ואירועים ציבוריים מדושנים.
צהר אירוח:
- ממ"דים חובה בדירה – ביטחון האורחים מושך תיירים ומעלה את האמון בשוק.
- תוכניות ביטול גמישות.
- מידע — אפליקציות התרעה כמו ״כאן 11״, ״אם־16״, ״האימייל של משרד החוץ״.
6. מדוע דווקא ישראל יכולה להפוך למרכז תיירות מוביל?
- שילוב של יופי ים-תיכוני ואווירה עירונית.
- תרבות רחוב שאפשר לחדש – בתל־אביב כמו אמסטרדם.
- חוויות מים בחופים ובתעלות – כמו בתאילנד.
- פסטיבלי רחוב וקיץ – לחקות קרנבל ברזיל.
- שילוב הצד האזרחי והחדשני – לימודים, תרבות וזהות ישראלית.
- תרבות עירונית עם קפה בשכונה, הופעה חיה, ספורט ימי.
7. הדגים והעובדות::
- 2019: 4.5 מיליון תיירים, תפוסות ~90%, הכנסה של מיליארדי שקלים, פריחה תומכת.
- 2025: 40% תפוסה, עדיין עולה עם תיירות פנים, מצב ביטחוני מתוח – אך סיילינג עדיין אפשרי.
🏁 סיכום
- מפה לצביעת התיירות הישראלית:
- לספק ביטחון אמיתי עם ממ"דים ומידע מדויק.
- להקים קופישופים ותרבות רחוב.
- לפתח ערוצי ימית בחופים.
- לארגן קרנבלים ייחודיים ולשדרג חגים.
- תמריץ תיירותית – מחובר המדינה לכלכלה המקומית.
אם המגמה הזו רוצה להחזיר את המצב לשיאי 2019 – צריך ממש לקחת את הביטחון, התרבות, וההתרחבות ירידה, ולהשקיע ממקום אסטרטגי. מי שישכיל לקחת עכשיו – יצא מוביל, מותג תיירותי של ישראל ל־2026.
